סופיה מעולם לא נתפסה בעיניי כיעד מיוחד שאני צריכה לסמן במפה או להחתים בדרכון. לכן, 48 השעות שבילינו שם כחופשה קצרה לחגיגות יום ההולדת של גבריאל, היו הפתעה ממש נעימה. בפוסט הזה ריכזתי לכם את המסלול שלנו וגם כמה המלצות חמות.
יום ראשון
המראנו עם טיסת אל-על ב-7:30 בבוקר וב-11:00 כבר היינו מחוץ לשדה התעופה בסופיה. טיסה לזוג עם תיק גב וטרולי עד 8 ק״ג עלתה 408 דולר, תוספת למקומות ישיבה שמורים (לא חובה!) עוד 88 דולר.
הגענו למלון Thracia Hotel (המלצה על המלון וביקורות תמצאו כאן) שסגרתי דרך Booking במונית (מהשדה למרכז העיר תעלה בין 10-15 לבה).
טיפ חשוב! בפעם הראשונה שסגרתי 2 לילות במלון המחיר היה $220. ביצעתי הזמנה עם אפשרות לביטול עד 24 שעות לפני המועד. כמה ימים לאחר מכן נכנסתי שוב לבוקינג והפעם המחיר לאותו תאריך לשני לילות היה $175. הזמנתי מחדש, שוב עם אפשרות לביטול, ואחרי שהיה לי אישור להזמנה, ביטלתי את ההזמנה הראשונה.
השארנו את המזוודות בפנים ויצאנו לעשות סיבוב להכיר את האזור. בעזרת המפה שקיבלנו מהמלון, 2 דקות ברגל והיינו בלב של הרחוב המרכזי ויטושה, רחוב בו תמצאו חנויות מזכרות, אוכל, ויוה-פון (כרטיס אינטרנט 15 ג׳יגה ב-15 לבה / 30 שקלים), חנויות מקומיות וגם רשתות כמו H&M וזארה. המשכנו לטייל לפי מה שנראה לנו על המפה ובאמת הגענו למקומות המרכזיים, הכל במרחק הליכה. מזג האוויר היה מצויין כך שיכולנו להסתובב עם חולצות קצרות ועליונית/ז׳קט.
לאחר מכן המשכנו אל Central Sofia Market Hall, שוק מקורה בן 3 קומות, שנמצא ליד בית הכנסת. בקומה הראשונה בעיקר אוכל ובקומה השנייה מוצרי טואלט וקוסמטיקה זולים מאוד.
אחרי שאכלנו בורקס טעים במיוחד (בלי שחצו אותו לשניים כי הם לא מבינים אתת הבקשה הזו), יצאנו החוצה לכיוון מקום סודי שסיפרה לנו עליו ישראלית שפגשנו בשוק.
כמה דקות הליכה והגענו למאפיה קטנה שבה הכינו בורקסים במקום ולקינוח ספינג׳ (בפחות מ-לבה / כ-2 שקלים).
לקראת 17:00 חזרנו למלון לקבל את החדרים. נעזרנו בצוות המלון להזמין מקום במסעדת Cosmos ל-21:00 בערב. אחרי מנוחה קצרה, לירז ואני יצאנו לבדוק את השופינג בסביבה במשך כשעה וכשחזרנו יצאנו כולנו לכיוון המסעדה שהיתה כ-5 דקות הליכה מהמלון.
מסעדת קוסמוס התגלתה כחוויה קולינרית לכל החושים. כבר בכניסה היתה מוזיקה טובה. מארחת הובילה אותנו לקומה השנייה ואנחנו כבר חשבנו שמרחיקים אותנו מכל הדברים המעניינים אבל כשהתיישבנו הבנו שהערב רק מתחיל. המלצר שלנו היה הרבה יותר ממלצר. הוא דאג לחייך כל הערב, הסביר לנו על כל מנה שהוגשה והיה קשוב לכל דבר שרצינו.
לירז ואני הזמנו את מנת הטעימות – ארוחה שמורכבת מ-7 מנות שונות שיש במסעדה בצורת טעימות (מה הגברים הזמינו אני לא זוכרת אבל את התפריט של המסעדה תמצאו כאן).
בזמן שחיכינו לארוחה הגיע בחור מקסים עם מתקן ובו מבחנות שיוצא מהן עשן. לא הבנו מה קורה ואז התגלה לנו שהוא ארט דירקטור של המסעדה (כן! מה ששמעתם) ומטרת המבחנות היתה לשאוף מעין עשן ארומתרפי כדי שנוכל להירגע מכל היום (ולא אין בזה חומרים מוזרים או אסורים).
בשלב הבא התחילו להגיע המנות, כל מנה טעימה מקודמתה, הצילחות מושלם והאווירה היתה מדהימה.
באחת המנות הביאו לנו שתי כפות עם משהו שנראה כמו קצפת וביקשו שנטעם ונגיד מה אנחנו חושבים על זה. במנה אחרת נתנו ללירז ולי כיסויי עיניים כדי שנטעם מבלי לראות את המנה וננסה לנחש (אני לא זוכרת בדיוק את המנה אבל יודעת להגיד לכם שהיה בה מעט אורן).
כשהגיע חלק הקינוחים כבר היינו לגמרי שבויים בקסמי המקום. גבריאל זכה לשיר מאלכסנדר, הארט דיירקטור, שבאיזשהו שלב גם הצטרף אלינו לשולחן וסיפר לנו על חייו ונתן המלצות על סופיה. הבחור הוא השראה מהלכת ואנרגיה חיובית צרופה בטוב.
את הארוחה הזו סיימנו בכ-200 ש״ח לאדם והיא היתה שווה כל לבה. אתם חייבים לעצמכם את החוויה.
יום שני
בבוקר קמנו לארוחת הבוקר שהיתה בקומה שלנו, קומה 2. מצאנו ביצים לצד בשר, פנקייקים, פירות וירקות, גרנולה, ממרחים, זיתים, שתייה חמה ומיצים מיוחדים. חלב סויה לא היה להם אז ביקשנו מאחד המלצרים. צריך להיות סבלנים איתם. המלצרים בסך הכל משתדלים אבל נראה שלא כולם נהנים ממה שהם עושים והחיוך המזויף של חלקם הורגש.
את היום הזה כבר תכננו קצת יותר. הצטרפנו לסיור חינמי באנגלית עם Free Tour Sofia, ארגון שעושה סיורים בסופיה ללא תשלום ובסוף הסיור כל אדם יכול להשאיר טיפ כרצונו. הסיור יוצא 3 פעמים במהלך היום, ב-11, 15 ו-18 ונקודת המפגש ב- Palace of Justice. עברנו במקומות המרכזיים של העיר וקיבלנו הסברים שנתנו לעיר צבע חדש ולי הרבה מאוד תובנות.
למשל, בערים רבות באירופה יש אזור שהוא ׳העיר העתיקה׳ אך בסופיה אין את זה. העיר בנויה משכבות כשכל שכבה מייצגת תקופה אחרת בהסטוריה של העיר, לכן גם תראו הרבה מבנים לשימור ואתרים ארכיאולוגיים. לכן גם סיסמת העיר היא Always growing never ageing ( "גדלה, אך אינה מזדקנת”).
דבר נוסף שגילינו הוא שרוב האנשים חושבים שהעיר קרויה על שם הפסל של סופיה, אלת החוכמה, שניצב במרכז רחבת הסובלנות מול בניין הפרלמנט קרוב לתחנת המטרו סדריקה, אך למעשה העיר קרויה על שם כנסיית סנט סופיה שנמצאת בעיר. הפסל של סופיה הוצב במקום הפסל של לנין, שהוסר כשבולגריה הפסיקה להיות קומוניסטית. על הפסל כמה סמלים פגנים ולדמות מחשוף גדול שלא כל כך מתאים לקדושה אבל הבולגרים העדיפו את הפסל הזה מאשר תזכורת לתקופת לנין. מסתבר שהם מעדיפים שימשיכו לטעות בנוגע לשם העיר מאשר לזכור את התקופה החשוכה ההיא.
במהלך הסיור עברנו בעוד מספר מקומות הסטוריים חשובים של העיר כאשר לכל מקום סיפור מעניין שעומד מאחוריו ומלמד הרבה מאוד על המנטליות והערכים של הבולגרים. לדוגמה, הם נוהגים לאחר כי אחד הבישופים איחר בעבר ובעקבות זאת ניצלו חייו ממתקפת טרור.
דבר נוסף שבולט הוא שהם מעצבים התנהגות מבלי להגיד שהם עושים את זה. כך למשל, דלת כניסה לכנסייה סגורה בה ביקרנו היתה קטנה בכוונה כדי לגרום לאנשים שנכנסים פנימה לקוד קידה.
(מומלץ לראות את התמונות במחשב. צילום פרטי)
הסיור הסתיים ב Alexander Nevsky Cathedral אחרי כשעתיים, ואנחנו לקחנו מונית ונסענו אל חנות ה JUMBO, מרחק של כרבע שעה נסיעה. למי שלא היה עדיין באחד מסניפי הרשת באירופה, זו חוויה אמיתית, גם אם אתם לא מתכוונים לקנות משהו (אבל תכינו בכל זאת מזוודה קטנה ריקה כי זה כמעט בלתי אפשרי לא לקנות במחירים המצחיקים שיש להם).
כשסיימנו שם, חזרנו לכיוון המלון אבל היינו רעבים אז עשינו סיבוב בשדרה המרכזית בחיפוש אחר אוכל קל כדי להרגיע את הבטן ולהשאיר מקום לארוחת ערב. הגענו במקרה לפיצריה מצויינת בשם Franco's Pizza. המקום נעים וחמוד, כמעט מלא לגמרי לכן אולי תצטרכו להמתין כמה דקות (כדי לשקול הזמנת שולחן לפני שמגיעים), הפיצות ענקיות ומיוחדות והמחירים נמוכים מאוד. תסכלו בתפריט שצירפתי לכם כאן.
שבעים ומרוצים חזרנו למלון למנוחה, התרעננות והחלפת בגדים. לפני שיצאנו שוב עצרנו בלובי כדי להתייעץ עם צוות המלון ולקבל המלצה מהם לארוחת ערב טובה. הם לא ממש ידעו להגיד למעט מקום אחד ספציפי שנחל אכזבה גדולה מבחינתנו. התיישבנו ויצאנו כעבור כ-40 דקות. לא נהננו מהאוכל והשירות היה אנמי.
מפה לשם, עברנו ל- Social Cafe Bar & Kitchen מקום שנמצא בסמוך למקום הראשון, באותה שדרת ויטושה. כאן זכינו לחוויה שונה לגמרי והמקום הזה השאיר לנו טעם טוב. ברגע שנכנסנו הרגשנו אנרגיה שונה, המוזיקה היתה קלילה, האוכלוסיה צעירה יותר והאווירה היתה ממש טובה. עלינו לקומה השנייה ושם מלצר חמוד הושיב אותנו והביא לנו תפריטים. סיפרנו לו על האכזבה מהמקום הסמוך והוא, מבלי להגיד מילה רעה אחת על המקום השני, חייך בהבנה ודאג לנו לחוויה מתקנת.
החברים שלנו הזמינו ריזוטו שהיה מעולה ואנחנו החלטנו להתפנק ישר עם הקינוחים שנעשים במקום Homemade. הזמנו 4 מנות שונות וכל אחת היתה מוצלחת בצורה יוצאת דופן. להמלצות ב Tripadvisor
תודה סופיה! היית אלינו טובה. אנחנו בטוח נחזור שוב.